א-תקצא

פַּעַם-אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיְּסַפֵּר לְהִירְשׁ בֶּער מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. הִתְפַּלֵּא מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּלִבּוֹ, הֲלֹא שָׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיִּזָּהֵר מִלּוֹמַר תּוֹרָה לְפָנָיו? עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: "וָואס מֵיינְסְטוּ מֵיין אִיךְ "סַפְּרוּ בַּגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ". וְהִנֵּה בִּתְחִלַּת בִּיאַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאוּמִין חָשְׁבוּ אוֹתוֹ לְחָכָם גָּדוֹל, אֲבָל לֹא כְּרַבָּם "נַפְתָּלִי וַייזֶעל", וְאַחַר-כָּךְ הֶעֱרִיכוּהוּ חָכָם כְּמוֹתוֹ, אוּלָם אַחַר-כָּךְ נוֹכְחוּ לָדַעַת, שֶׁהוּא חָכָם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הָיָה לָהֶם אֵיזֶה קֻשְׁיָא מֵרַבָּם הַנַּ"ל, וְלֹא יָדְעוּ תֵּרוּץ עָלֶיהָ וְהָלְכוּ אוֹדוֹת זֶה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵיתוֹ, הִקְשָׁה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵעַצְמוֹ זֹאת הַקֻּשְׁיָא וְגַם עָנָה לָהֶם תֵּרוּץ נָכוֹן וְנִתְפַּלְּאוּ מְאֹד, נַעֲנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: זֹאת יָדַעְנוּ עַתָּה, שֶׁהִנְּכֶם חָכָם יוֹתֵר מִוַּוייזֶעל, כִּי הוּא לֹא יָדַע תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם תֵּרוּץ, אוּלָם זֹאת פְּלִיאָה בְּעֵינֵינוּ: מֵהֵיכָן יְדַעְתֶּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּנוּ? הִסְבִּיר לָהֶם רַבֵּנוּ, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת חָכְמָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ נָקִי וְזַךְ יָכוֹל לְהַכִּיר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְנִתְקַבֵּל אֶצְלָם תֵּרוּץ זֶה. אַחַר-כָּךְ בְּיָצְאָם מֵרַבֵּנוּ הִשְׁתּוֹמְמוּ עוֹד יוֹתֵר וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: "אוֹתָנוּ חֲכָמִים כָּמוֹנוּ יָכוֹל הוּא לְהַתְעוֹת כָּל-כָּךְ? הֲלֹא זֶה אִי-אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ', וְכִי מִי יֵשׁ לוֹ מֹחַ צַח כָּזֶה?...". (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).]