א-שמב

שֶׁפַּעַם-אַחַת בִּקֵּשׁ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִתֵּן לוֹ עֲשִׁירוּת וְלֹא רָצָה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "מִפְּנֵי מָה, הֲלוֹא בִּשְׁבִיל אַ גְרָאשִׁין לֶעכְטִיל קָאן צוּ שְׁלָגִין וֶוערִין אַ גַאנְצֶע שְׁמוֹנֶה-עֶשְֹרֵה"? כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. וְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים נִתְקַיֶּם זֹאת מֵחֲמַת עֲנִיּוּת וְכוּ', שֶׁפַּעַם אַחַת לְעֵת-עֶרֶב וְהָיָה חשֶׁךְ בְּבֵיתוֹ, וּבִקְשׁוּ בְּנֵי-בֵיתוֹ מִמֶּנּוּ "אַ גְרָאשִׁין" לִקְנוֹת נֵר וְלֹא הָיָה לוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּלְבֵּל לוֹ הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְֹרֵה, וְנִזְכַּר אָז שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כִּוֵּן לוֹ מִכַּמָּה שָׁנִים מִקֹּדֶם. (שָׁם).