א-שנה

אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי, שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ חָלַם לוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ אֶחָד בַּחֲלוֹם: אִם יָבִיאוּ לְךָ מָחָר דָּג, תִּקְנֶה אוֹתוֹ וּתְבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבַבֹּקֶר בָּא עָרֵל עִם דָּג לִמְכֹּר, וְקָנָה אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְתֵכֶף שָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיפֹה הַדָּג? וְנָתַן לוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיזֶה דְּבַר בִּזָּיוֹן עַל הַדָּג, וְאָמַר עָלָיו: "אַ גְרוֹיסֶער שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ" [=בַּעַל "שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ" גָּדוֹל], וְאָמַר עָלָיו, שֶׁזֶּה גִּלְגּוּל אָבִיו שֶׁל זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ, וּבִשְּׁלוּ אוֹתוֹ עַל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וְהָיָה לוֹ תִּקּוּן. (שָׁם).