א-שסד

בְּעִיר אַחַת הָיָה שׁוֹחֵט-וּבוֹדֵק וּשְׁמוֹ רַבִּי הִלֵּל, וְהָיָה מְקֹרָב לָאַדְמוּ"ר זַצַ"ל, וְאַחַר-כָּךְ נִתְרַחֵק וְלֹא נָסַע אֵלָיו כַּמָּה שָׁנִים, וְאַחַר-כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו, וַיִּירָא לְהִתְרָאוֹת לְפָנָיו, וּבִקֵּשׁ אֶת אִישׁ מִמְּקֹרָבָיו, שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְאַדְמוּ"ר זַצַ"ל וְהָלַךְ עִמּוֹ, וְאַדְמוּ"ר זַצַ"ל הָיָה אָז בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ אֶל הַפֶּתַח וַיִּפְתְּחוּ אוֹתָהּ, נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה, וְנִשְׁאַר הָאִישׁ הַהוּא עוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְרַבִּי הִלֵּל נִכְנַס לְהַבֵּית-מִדְרָשׁ, וְנִשְׁאַר עוֹמֵד אֵצֶל הַדֶּלֶת. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁרָאָה אָדָם עוֹמֵד אֵצֶל הַדֶּלֶת, הִתְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "זֶה אַתָּה הִלֵּל?! לוּלֵי הִתְמַהְמַהְתָּ עוֹד מְעַט, הָיִיתָ בָּא אֵלַי בְּתַכְרִיכֶךָ...! " "ס'אִיז דוּ הִלֵּל?! דוּ זָאלְסְט גִיוֶועזִין וַוארְטִין נָאךְ אַ בִּיסֶעל, וָואלְסְטוּ גִיוֶועזִין גֶעקוּמֶען צוּ מִיר מִיט דִי זָאקִין...! " [הַיְנוּ: לְאַחַר מוֹתוֹ]. וְהִתְחִיל רַבִּי הִלֵּל לִבְכּוֹת לְפָנָיו מְאֹד, כִּי נָפַל עָלָיו פַּחַד בְּשָׁמְעוֹ הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ מִפִּי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל. וְאַחַר-כָּךְ הוֹכִיחַ אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ זְמַן רַב כָּזֶה וְלֹא נָסַע אֵלָיו: "עַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁתַּעֲקֹר דִּירָתְךָ לְעִיר אַחֶרֶת וְאִם לֹא תְּצַיֵּת לִי, בֶּטַח תִּתְחָרֵט" וְאַחַר-כָּךְ נָסַע רַבִּי הִלֵּל מִמֶּנּוּ וְלֹא רָצָה לָבוֹא עוֹד לְבֵיתוֹ, רַק נָסַע לְאֵיזֶה עִיר הַסְּמוּכָה לְשָׁם וְשָׁלַח מִכְתָּב לְזוּגָתוֹ, כִּי הוּא יִמְכֹּר אֶת חֶזְקַת הַשְּׁחִיטָה שֶׁלּוֹ, וְהִיא תִּמְכֹּר אֶת הַבַּיִת, כִּי הוּא מֻכְרָח לַעֲקֹר דִּירָתוֹ מִשָּׁם; וְכֵן הֲוָה, כִּי מָכַר אֶת חֶזְקַת הַשְּׁחִיטוּת, וְהִיא מָכְרָה אֶת הַבַּיִת, רַק אַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה מַחֲלֹקֶת מִשָּׁכֵן אֶחָד, שֶׁטָּעַן, שֶׁהוּא בַּר-מִצְרָא לִקְנוֹת הַבַּיִת, וְלֹא יָכְלָה זוּגָתוֹ לִגְבּוֹת אֶת הַמָּמוֹן, וְכָתְבָה אֵלָיו, שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ לַעֲשׂוֹת גְּמָר מִמְּכִירַת הַבַּיִת, וְלֹא יִשְׁהֶה שָׁם כְּלָל, רַק כְּשֶׁיִּגְמֹר הַדָּבָר יִסַּע מִשָּׁם, וְנִתְרַצָּה לַדָּבָר הַזֶּה, כִּי סָבוּר הָיָה, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ דָּבָר קָטָן כָּזֶה, יַעַן כִּי לֹא יִשְׁהֶה שָׁם כְּלָל, וְנָסַע לְשָׁם וְתֵכֶף מֵת שָׁם בָּעִיר הַנַּ"ל, וְנִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אַדְמוּ"ר זַצַ"ל. (שָׁם אוֹת מ"ד).