א-שסז

כְּשֶׁהָיָה אַדְמוּ"ר זַצַ"ל סָמוּךְ עוֹד עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם, בִּכְפָר הוּסְיַאטִין, וְהִגִּיעַ לְחוֹתְנוֹ יוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל אָבִיו, וְנָסַע חוֹתְנוֹ לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיוְקֶע הַסָּמוּךְ לְשָׁם וְלָקַח אִתּוֹ אֶת אַדְמוּ"ר זַצַ"ל. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וּבְנֵי הַנְּעוּרִים דְּשָׁם, כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת אַדְמוּ"ר זַצַ"ל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן, אֲזַי הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם לִכְנֹס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, אַךְ לֹא יָדְעוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל. וְאַחַר הַתְּפִלָּה נָתַן לָהֶם הָרַב אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יַי"שׁ, כַּנָּהוּג, וּבִקְּשׁוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵרַבִּי אֶפְרַיִם הַנַּ"ל, שֶׁיְּצַוֶּה לַחֲתָנוֹ הוּא אַדְמוּ"ר זַצַ"ל, שֶׁיִּלְמַד פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת, וְכֵן עָשָׂה. וְהָפַךְ עַצְמוֹ, פָּנָיו אֶל כֹּתֶל הַמִּזְרָח וְלָקַח מִשְׁנָיוֹת וְהִנִּיחַ עַל הַסְּטֶענְדֶּער וְלָמַד, וַיִּתְמַהְמַהּ בְּלִמּוּדוֹ עַד בּוֹשׁ. וְהַבְּנֵי הַנְּעוּרִים הִמְתִּינוּ שֶׁיְּסַיֵּם לִמּוּדוֹ, לְמַעַן יִשְׁתּוּ הַיַּי"שׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִשְׁתּוּ "לְחַיִּים" גַּם לָאַדְמוּ"ר זַצַ"ל, וּמִמֵּילָא יִהְיֶה לָהֶם שַׁיָּכוּת לִכְנֹס עִמּוֹ בִּדְבָרִים. וּכְשֶׁרָאוּ, שֶׁהוּא מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, בִּקְשׁוּ אֶת הָרַב אֶפְרַיִם, שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֶׁיְּסַיֵּם הַלִּמּוּד, וְנָטָה אַדְמוּ"ר אֶת יָדוֹ עַל פְּנֵי חוֹתְנוֹ וַיִּתְעַלָּף, וְהִתְחִילוּ לַהֲקִיצוֹ, וּכְשֶׁהֵקִיץ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מֶה הָיָה לוֹ? וְהֵשִׁיב לָהֶם: כְּשֶׁנָּטָה אַדְמוּ"ר זַצַ"ל אֶת יָדוֹ עַל פָּנָיו, רָאָה אֶת הַמָּנוֹחַ, שֶׁהָיָה לוֹ יָארְצַייט אַחֲרָיו, עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְאָמַר לוֹ: "לְחָתָן כָּזֶה אוֹמְרִים שֶׁיִּלְמַד מִשְׁנָיוֹת"?! וְנִתְפַּחֵד וַיִּתְעַלָּף. הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמְהוּ מְאֹד, וּמִן אָז וָהָלְאָה נִתְפַּרְסֵם שֵׁם אַדְמוּ"ר זַצַ"ל, שֶׁהוּא מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו כַּמָּה אֲנָשִׁים וְנִתְקָרְבוּ עַל-יָדוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (שָׁם אוֹת מ"ו).