א-שצד

וְסִפֵּר, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּלֵיל מוֹצָאֵי-שַׁבַּת-קֹדֶשׁ דִּבֵּר עִמּוֹ אַדְמוּ"ר זַצַ"ל מִמְּעָרַת אֵלִיָּהוּ, שֶׁהָיָה שָׁם בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָז בְּתוֹךְ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים: "צִיַּרְתִּי לִי בְּדַעְתִּי, כָּאן עָמַד אֵלִיָּהוּ וְהִתְבּוֹדֵד", "הָאבּ אִיךְ מִיר אוֹיס גִּימָאלְט, אָט דָּא אִיז גֶּעשְׁטַאנֶען אֵלִיָּהוּ אוּן הָאט גִּיהַאט הִתְבּוֹדְדוּת". וּכְשֶׁאַדְמוּ"ר זַצַ"ל אָמַר לוֹ זֹאת, נִתְעוֹרֵר וְנִתְחַדֵּשׁ מְאֹד בָּזֶה, כִּי הִזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ: הֲלֹא גַּם אֵלִיָּהוּ הָיָה בֶּן-אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהָיְתָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם מִיתָה וְכוּ', כִּי הֵבִין מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁגַּם אֵלִיָּהוּ לֹא זָכָה לְמַדְרֵגָתוֹ כִּי-אִם עַל-יְדֵי-זֶה, כִּי כָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי-אִם עַל-יְדֵי-זֶה! [וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב', סִימָן ק')]. (שָׁם אוֹת כ"ג; וע"ע להלן סעיף תשכ"ד).