א-שצז

גַּם שָׁמַעְתִּי מֵהַוָּתִיק, רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת בִּימֵי הַסְּפִירָה הָיָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר אָז עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ הַתְּפִלָּה הַמַּתְחֶלֶת "אַתָּה יָצַרְתָּ" (בְּלִקּוּטֵי-תְפִלּוֹת חֵלֶק ב', סִימָן ל"ו). וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁהָלַךְ, מִשָּׁם אָמַר בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: "הֵם הַמִּתְנַגְּדִים שׁוֹאֲלִים אִם יֵשׁ בְּהַתְּפִלּוֹת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ?! וּבֶאֱמֶת הֵם גְּבוֹהִים מֵרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ! כִּי הֵם נִמְשָׁכִים מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים"! [וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, הֲלָכָה ו', שָׁם מוּבָן זֶה, כִּי הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת נִמְשָׁךְ מִשַּׁעַר הַנּוּן]. גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר, כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים זָכוּ כְּבָר לְגַן-עֵדֶן עַל-יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ. (שָׁם).