א-תקטז

כְּשֶׁהֵבִיא הַשּׁוֹחֵט מִטֶּעפְּלִיק אֶת הַכִּסֵּא שֶׁעָשָׂה לְרַבֵּנוּ, כַּמְּסֻפָּר בַּסֵּפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" (סימן פד), שָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "כַּמָּה זְמַן עָשִׂיתָ אוֹתוֹ"? עָנָה: "שֶׁעָבַד כְּשָׁעָה אַחַת כָּל יוֹם בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה", כִּי הָיָה כִּסֵּא נָאֶה וּמְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים נָאִים. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "אַזוֹי! הָאסְטוּ מִיר אִין זִינֶען גִּיהַאט אַהַאלְבּ יָאר אַלֶע טָאג" ! - (= כך! חשבת עלי במשך חצי שנה כל יום!) (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם ס"כ).