ד-לב

עַל מַאֲמַר רַבֵּינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעִנְיַן תוֹרָה ו' שֶׁבְּלִיקוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן - שֶׁאָמַר: "אַמָאל גִיט מָען אַ פַאטְשׁ" – "פַּעַם נוֹתְנִים סְטִירָה" (ראה לעיל ח"א סעיף תקכ"ט) - אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי הוּא הַפַּעַם הַזֶה, כִּי אַף שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמִן הָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן סְטִירָה וְהַכָּאָה לְעִנְיָן זֶה וָזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיָכוֹל לִהְיוֹת שֶמֵּהָרָאוּי לִיתֵּן הַכָּאָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, עַל-כֵּן יִמְנַע עַצְמוֹ תָּדִיר מִלְהִשְׁתַּמֵּש בְּדֶרֶךְ זוּ: (- שיש"ק ח"ד, סעיף ל"ב; וכ"ה בח"ב, סעיף רב"י, עיי"ש).

ב–תשמט

פַּעַם יָשַׁב מוֹהַרְנַ"תְּ עִם אַנַ"שׁ בְּאֵיזֶה מָקוֹם בִּסְעוּדַת שַׁבָּת וְכָל פַּעַם כְּשֶׁהִתְחִלּוּ לְזַמֵּר אֵיזֶה נִגּוּן בְּנוּסַח שֶׁלָּנוּ אוֹ כְּשֶׁרָצוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, הִפְרִיעַ לָהֶם אֵיזֶה מִתְנַגֵּד, בָּזֶה שֶׁהִתְחִיל לְזַמֵּר נִגּוּן אַחַר וְלוֹמַר אֵיזֶה דִּבּוּרִים, פָּנָה אֵלָיו מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ "בַּשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ שָׁרִים אֶת הַנִּגּוּנִים שֶׁלָּנוּ וּמְדַבְּרִים אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּנוּ", "בַּיי אוּנְזֶער טִישׁ אוּנְזֶערֶע נִגּוּנִים אוּנְזֶערֶע שִֹיחוֹת". וְשָׁאַל בַּעֲזוּתוֹ, וְאִם לֹא?! "טָאמֶער נִישְׁט"?! עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ "פַּאטְשְׁט מֶען" - יִסְתְּרוּ לְךָ בַּפָּנִים. (ראה לעיל בח"א, סעיף תקכ"ט).]