א-תקלו

פַּעַם כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל חֲתֻנָּה אַחַת, הָיָה שָׁם בַּדְּחָן שֶׁהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו פַּעַם לְרַבִּי, וּפַעַם לְכֹמֶר, נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר בְּצַחוּת: הנה האדם הוא מלאך וכבר הוא כומר. - "אָט אִיז מֶען אַ מַלְאָךְ אָט אִיז מֶען אַ גַּלָח..." (ראה מדרש תנחומא משפטים י). (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סל"ח; וע"ע להלן סעיף תשל"ב).