א-מח

וְזֶהוּ בְּחִינַת רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁל חַכְמֵי אֱמֶת, כִּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מִתְחַבְּרִים עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם שֶׁמְּחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, וְכָל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הוּא לְעֻבְדָּא לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם וְכוּ', כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ שׁוּם הַתְחָלָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְתוֹרָתוֹ וְכַמְּבֹאָר הַרְבֵּה מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ. וְיוֹתֵר מִזֶּה שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כַּמָה וְכַמָּה הָיָה בְּעֵינָיו בְּכָל פַּעַם כְּתִינוֹק מַמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. וּפַעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר: "אֲנִי עַתָּה כַּגָּמוּל עֲלֵי אִמּוֹ..." וְכוּ' (חיי מוהר"ן סימן קפ"ב). (שָׁם אוֹת י"ז).