א-תקנח

רַבִּי שִׁמְעוֹן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה רָצָה לִלְמֹד אֶת עַצְמוֹ מְלֶאכֶת הַשְּׁחִיטָה וְשָׁאַל אֶת אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיְּלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ דָּאקְטוֹרְיָיא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַתֶּם רוֹצִים, שֶׁאהְיֶה רוֹצֵחַ"? הֵשִׁיב אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "וְכִי אֵין זוֹ רְצִיחָה, שֶׁלּוֹקְחִין אֶת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁהוּא גִּלְגּוּל שֶׁל אִישׁ זָקֵן וְאַתָּה תּוֹפֵס אוֹתוֹ בִּזְקָנוֹ וְשׁוֹחֲטוֹ בְּמַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל..." וּמֵאָז בִּטֵּל מַחֲשַׁבְתּוֹ מִלִּהְיוֹת שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ה; וע"ע לעיל בסעיף ד"ש).