א-נ

וְזֶה בְּחִינַת "וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְכוּ' לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת וְכוּ'. וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה": שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּׂיג הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה, צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג לְפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה עַל כָּל פָּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ מַחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה, וְלֹא יִהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְהַנֶּה וְכוּ', רַחְמָנָא לִצְלָן. רַק יִשְׁתַּדֵּל שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר וְכוּ'. הַיְינוּ: כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו כְּמוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְּדוֹ כָּרָאוּי, וְכָל מַה שֶּׁחוֹשֵׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ כָּרָאוּי וּמֵחֲמַת זֶה עֲצָתוֹ חֲלֻקָּה תָּמִיד אֲזַי כָּל עֲצָתוֹ הָעִקָּרִית, שֶׁיִּסְמֹךְ עַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁבְּאֵיזֶה דֶרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְעֵת עַתָּה יִתְנַהֵג כְּפִי חֲלֻקַּת הָעֵצָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיַּחַץ אֶת הָעָם וְכוּ' וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה". הַיְינוּ: שֶׁיִּקְבַּע בְּלִבּוֹ שֶׁאיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי חָזָק, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי מֵה' יִתְבָּרַךְ וְלֹא אֲיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם, וְלֹא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם מֵהַחֲסִידִים הַנְּפוּלִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים וְכוּ' רַחְמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵצַּדִּיקִים. רַק אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לַחְטֹף מַה שֶׁאוּכַל, לְמַעַן יִהְיֶה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר הַפְּלֵטָה. לְמָשָׁל שֶׁהָאָדָם חָפֵץ שֶׁיִּלְמַד הַרְבֵּה וְיִתְפַּלֵּל וְיַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְיִהְיֶה נָקִי מֵעַתָּה מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְכוּ' וְרוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו וְכוּ', יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים מַה שֶׁאוּכַל לַחֲטֹף בְּחַיַּי אֶתְיַגַּע בְּכָל כֹּחִי לַחְטֹף אֵיזֶה טוֹב כָּל יוֹם מִימֵי חַיַּי. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, לֹא אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, אֶרְאֶה לְדַבֵּר אַחַר-כָּךְ אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְכוּ', וְאִם יִמְנָעֵנִי חַס וְשָׁלוֹם גַּם מִזֶּה, מַה לַּעֲשׂוֹת (כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה). אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶלְמַד מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, וְעַל כָּל פָּנִים אֶתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְאֶצְעַק עַל כָּל פָּנִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹשִׁיעָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם עֲצָתִי חֲלֻקָּה אִם לִסַּע אוֹ לֵישֵׁב בְּבֵיתִי, וְאֵינִי יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשִׁי, עַל כָּל פָּנִים אֲנִי חָזָק בְּדַעְתִּי שֶׁבֵּין בְּבֵיתִי בֵּין בַּדֶּרֶךְ אֶחֱטֹף טוֹב מַה שֶׁאוּכַל. וְכֵן בְּשַׁאֲרֵי דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, וְכָל זֶה בְּחִינַת "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה". (שָׁם אוֹת נ"ב).

שָׁמַעְתִּי מִפִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר עִנְיָן מַה שֶּׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁהָיוּ קוֹבְלִין לְפָנָיו הַרְבֵּה עַל צָרַת נַפְשָׁם, שֶׁאינָם זוֹכִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אֶת ה' כָּרָאוּי. וּפַעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ עֵצוֹת שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים בְּוַדַּאי, אֲבָל גַּם הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיֵּם, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (שָׁם הִלְכוֹת תְּחוּמִין ה', ל"ד).