א-תקסב

פַּעַם סִפֵּר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבִתּוֹ אָדּיל מִמְּפֻרְסָם אֶחָד, שֶׁמֶּשֶׁךְ זְמַן רַב הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת, מֵחֲמַת שֶׁחָתוּל אַחַת גָּרְדָה וְנָקְשָׁה הַדֶּלֶת, וְהָיָה נִדְמֶה לוֹ, שֶׁחֲסִידָיו דּוֹחֲפִים אֶת עַצְמָם אֵצֶל הַדֶּלֶת כְּדֵי לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר-כָּךְ נוֹדַע לוֹ, שֶׁהָיָה זֶה רַק חָתוּל, הֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל לְשֵׁם הֶחָתוּל רַחֲמָנָא-לִצְלַן. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף י"ג).

סִיפּוּרִים נִפְלָאִים