א-תקסד

סִפֵּר משֶׁה חִינְקֶעס, שֶׁפַּעַם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כְּשֶׁהָלַךְ לַמִּקְוֶה, וְהַדֶּרֶךְ הָיָה דֶּרֶךְ בֵּית-רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִשְׁקִיף לְבֵית-רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעַד סִדְקֵי הַלָּאדִין כְּדֵי לִרְאוֹת, מַה עוֹשֶׂה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְרָאָה אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאֲחוֹרָיו וּפָנָיו אֶל הַכֹּתֶל. בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁבָּא אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אָמַר לוֹ: "צְרִיכִין לִסְתֹּם וּלְהָטִיחַ אֶת הַסְּדָקִים, כִּי גַּם רְאִיָּה אַחַת מֵהַסְּדָקִים מְבַלְבֶּלֶת אוֹתִי". "אֵיין קוּק פוּן אַשְׁפֶּערִינֶע אִיז מִיךְ אוֹיךְ מְבַלְבֵּל". (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).