א-תקעא

פַּעַם-אַחַת, כְּשֶׁשָּׁלַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת זַלְמָן הַקָּטָן לְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַהַסְכָּמוֹת לַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", שָׁלְחוּ עִמּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי קְוִויטְלַאךְ (=פתקאות), כְּשֶׁהִבִּיט הַחוֹזֶה בַּקְּוִויטְל הִתְפַּעֵל מֵהַקְוִויטְל שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי יוֹתֵר מִשֶּׁל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי זַלְמָן לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אָמַר רַבֵּנוּ: "הוּא חוֹזֶה בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, כִּי רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה מִתְפַּלֵּל אָז וּמוֹהַרְנַ"תְּ יָשַׁן וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעָשָׂה צְרָכָיו אָז. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם בסוף עמ' תק"ה).