א-תרד

כְּשֶׁהָיָה [מוֹהַרְנַ"תְּ] תִּינוֹק עֲדַיִן, נִכְנַס בְּלִבּוֹ הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת מֵעִנְיַן יוֹם הַמִּיתָה, כִּי הָיָה רָגִיל לֵישֵׁב עִם זְקֵנוֹ, הָרַב רַבִּי יִצְחָק דַּאנְצִיג זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּמִזְרָח בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְהָיָה מַכִּיר הֵיטֵב אֶת כָּל הַזְּקֵנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמִּזְרָח, כִּי הָיוּ רְגִילִים לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ. פַּעַם אַחַת מֵת אֶחָד מֵהַזְּקֵנִים, וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ הַדָּבָר, כִּי לֹא הֵבִין הֵיכָן הַזָּקֵן הַנַּ"ל, וְשָׁאַל אֶת זְקֵנוֹ עַל זֶה, הֵשִׁיב לוֹ זְקֵנוֹ שֶׁהַזָּקֵן הַהוּא מֵת... שָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: מַה זֶּה מֵת? וְהֵשִׁיב לוֹ וְכוּ', וְשָׁאַל שׁוּב: מַה נַּעֲשָׂה עִמּוֹ? הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁמַּטְמִינִים אוֹתוֹ בָּאָרֶץ וּמְכַסִּין אוֹתוֹ בֶּעָפָר. וּמֵאָז הָיָה קָשֶׁה לוֹ מַה זֹּאת, וְכִי זֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה?... "אָט דָאס אִיז דֶער תַּכְלִית פוּן דֶער וֶועלְט"? וּמֵאָז הִתְחִיל לִבְעֹר בְּלִבּוֹ, וְהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ וּלְהַרְהֵר, מַהוּ הַתַּכְלִית וְכוּ', וְאָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁמֵּאָז קַטְנוּתוֹ הָיָה קָשֶׁה לוֹ תָּמִיד קֻשְׁיָא זוֹ, וְגַם עַתָּה עֲדַיִן קָשֶׁה, וְאֵינוֹ מוּבָן לוֹ הַדָּבָר. וְכִי זֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה? וְכִי כָּךְ סֵדֶר הָעוֹלָם? וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ בְּוַדַּאי יֵשׁ תַּכְלִית אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. (אבני"ה ברזל, סעיף א').