א-תרו

אַחַר-כָּךְ נִתְגַּדֵּל כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים וְנָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בַּת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק, רַבִּי דָּוִד צְבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַבַּ"ד דְּשַׁארִיגְרַאד וְכָל הַגְּלִילוֹת. וְהִנֵּה אָבִיו הָיָה מִתְנַגֵּד עַל כְּלָלִיּוּת הַחֲסִידִים, וְגַם חוֹתְנוֹ הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, כִּי בִּתְחִלָּה רָצָה לְהִתְקָרֵב לְכַת הַחֲסִידִים וְנָסַע אֶל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל, וְנִרְאָה יָשָׁר בְּעֵינָיו, אַךְ שָׁמַע שָׁם אֵיךְ שֶׁמְּדַבְּרִים שָׁם מְאֹד עַל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מִיכַלֶי מִזְּלָאטְשׁוֹב זַצַ"ל, אַחַר-כָּךְ נָסַע אֶל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מִיכַלֶי מִזְּלָאטְשׁוֹב וְגַם הוּא יָשַׁר בְּעֵינָיו, אַךְ נָפַל גַּם מִזֶּה, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַע שֶׁגַּם שָׁם מְדַבְּרִים עַל רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל וַאֲנָשָׁיו, "דֶּער אִיז בַּייא דֶּעם אָפּ גֶעפַּאסְקֶעט עֶר מִיט זַיינֶע מֶענְטְשְׁן אוּן דֶּער בַּיי דֶּעם", וְאָמַר: "אֲנִי מַאֲמִין, שֶׁשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, מַה שֶּׁזֶּה מְדַבֵּר עַל זֶה וְזֶה מְדַבֵּר עַל זֶה כֻּלּוֹ אֱמֶת". וּמֵחֲמַת זֶה נִתְרַחֵק מִכֻּלָּם, וְהָיָה רָגִיל לִקְבֹּעַ לוֹ שִׁעוּר בְּכָל יוֹם בִּמְכֻוָּן לְדַבֵּר עַל הַחֲסִידִים בִּכְדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל. (שם).