א-תרז

מוֹהַרְנַ"תְּ זַצַ"ל אָמַר: קוֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זַצַ"ל, לֹא הָיִיתִי מֵבִין, מַהִי מַעֲלָתוֹ וְצִדְקָתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ יוֹתֵר מֵחָמִי, כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ לִישֹׁן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִמִּקְרֶה, רַק סָמַךְ אֶת עַצְמוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. וּכְשֶׁנִּרְדַּם אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן הָיָה אוֹחֵז נֵר בְּיָדוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאֵשׁ עַל יָדוֹ הֻכְרַח לְהָקִיץ, וְחָזַר וְלָמַד. וְכֵן בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לֹא נָטַל יָדָיו לַאֲכִילַת קֶבַע מֵחֲמַת חֻמְרוֹת נְטִילַת יָדַיִם, רַק אָכַל פַּת כִּסְנִין. וְרַק בְּשַׁבָּת הָיָה נוֹטֵל יָדָיו לַאֲכִילָה וּבְחֻמְרוֹת גְּדוֹלוֹת. (שם).