א-תריב

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בִּמְדִינַת קִירָ"ה אָכַל אֵצֶל אֶחָד בְּשַׁבָּת וְנָתַן לוֹ לֶאֱכֹל מָרָק, וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל הַבַּיִת כַּמָּה פְּעָמִים: "אִכְלוּ אִכְלוּ, כִּי הַמָּרָק חַם", וְכָפַל וְאָמַר כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי נַחְמָן, אָמַר אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה הַמָּרָק כָּחוּשׁ אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה חַמָּה הָיְתָה טוֹבָה, כֵּן גַּם בְּדַרְכֵי הַיַּהֲדוּת, מֵאַחַר שֶׁהוּא חַם הוּא טוֹב. (שם).