א-תריט

מַעֲשֶׂה א': מִמּוֹרֵנוּ, הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי מִנֶּעסְכִיז, שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו וְשָׁטַח לְפָנָיו דַּאֲגָתוֹ וְצַעֲרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה, וְשֶׁאין לוֹ מָעוֹת לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה וְכוּ', אָמַר לוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי: רְצוֹנִי הוּא, שֶׁכָּל הַבִּנְיָן שֶׁאתָּה דָּר בּוֹ, יְהֵא כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ, וְהִנֵּה הָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה דָּר בְּדִירָה גְדוֹלָה, שֶׁדָּרוּ שָׁם שְׁכֵנִים הַרְבֵּה וְגַם אַכְסַנְיָא הָיְתָה שָׁם וּכְשֶׁנִּכְנַס הָאִישׁ לְבֵיתוֹ אַחַר זְמַן מוּעָט, מֵת בַּעַל הַבַּיִת וְעָבַר הַבִּנְיָן בִּירֻשָּׁה לְיוֹרְשָׁיו, וְאָז יָרַד הַבִּנְיָן וְנָפַל הַבַּיִת מֵהַצְלָחָתוֹ, כִּי מֵתוּ בּוֹ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁשָּׂכְרוּ דִּירוֹת שָׁם, וּמִזֶּה יָצָא שֵׁם רַע עַל הַדִּירָה, כִּי אָמְרוּ הַתּוֹשָׁבִים שֶׁמְּסֻכָּן לָדוּר בּוֹ, וְעַל-כֵּן פָּסְקוּ הָעוֹבְרֵי דְרָכִים לִכָּנֵס לָאַכְסַנְיָה וְגַם הַשְּׁכֵנִים יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָשׂוּ הַיּוֹרְשִׁים מִכְרָז לְמָכְרָהּ וְלֹא הָיָה שׁוּם קוֹנֶה שֶׁיִקְנֶה אוֹתָהּ, מֵחֲמַת הַשֵּׁם רַע וּבְכָל עֵת פִּחֲתוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמְּחִירָהּ עַד שֶׁיָרַד מְחִירָהּ לִמְעַט מְאֹד מָעוֹת, וְאָז נִזְכַּר הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדִבְרֵי רַבּוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי מֶנֶּעסְכִיז זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַנַּ"ל, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁרוֹצֶה שֶׁכָּל הַבִּנְיָן יְהֵא שֶׁלּוֹ, וְהָלַךְ וְקָנָה אוֹתָהּ בִּמְחִיר זוֹל, וּמֵאָז הִתְחִילָה לַחֲזֹר הַהַצְלָחָה שֶׁל הַבַּיִת וְהִתְחִילוּ שׁוּב לִשְׁכֹּן בּוֹ עוֹבְרֵי הַדְּרָכִים, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָשִׁיר. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהָיָה פַּעַם אֵצֶל רַבִּי מָרְדְּכַי רַבּוֹ וְרָצָה לַחֲזֹר וְלִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ וְנִכְנַס לִטֹּל רְשׁוּת מֵרַבּוֹ כַּנָּהוּג, הֵבִין מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לַחֲזֹר בְּלֵב שָׁלֵם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל תָּמִיד, וּפָחַד לִנְסוֹעַ לְבֵיתוֹ, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס לִטֹּל רְשׁוּת לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ, הִבְחִין שֶׁאֵין רַבּוֹ מַסְכִּים לָזֶה וְכָךְ נִתְמַהְמַהּ אֵצֶל רַבִּי מָרְדְּכַי מֶשֶׁךְ י"ג שָׁנִים, וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה שָׁם בַּחֲזָרָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מָצָא שָׁם עוֹד אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל, שֶׁפָחַד לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יִקְרֵהוּ מִקְרֶה כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים בְּבַיִת זֶה, אוּלָם לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר רַבִּי מָרְדְּכַי, חָזַר לְבֵיתוֹ וְנִפְטַר תֵּכֶף, וּבְסִפּוּר זֶה רָמַז לָהֶם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּתְּנוּ מְאֹד אֶת לְבָבָם לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְעַלְמָא, אֲפִלּוּ עַל תְּנוּעוֹתָיו, וּלְבַל יְדַמּוּ בְּנַפְשָׁם, שֶׁהוּא מְדַבֵּר דְּבָרִים פְּשׁוּטִים חָלִילָה. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם).