א-נז

אֲפִלּוּ בְּשִׂכְלֵנוּ אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין קְצַת, שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל. כְּרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה, וְהוּא עָף וּפוֹרֵחַ כְּצֵל עוֹבֵר, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת לְפִי פְּרִיחַת הַמַּחֲשָׁבָה רוֹאִין כִּמְעַט בְּחוּשׁ, שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי הֵיכָן הוּא הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וְעִקַּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת הַשִּׁכְחָה, מֵחֲמַת שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נִשְׁכָּחִין הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וּמֵחֲמַת הַשִּׁכְחָה נִדְמֶה כְּאִלּוּ כְּבָר הוּא זְמַן אָרֹךְ וְנִמְשַׁךְ מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכְרִין הֵיטֵב מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִתְּחִלָּה וְעַד עַכְשָׁו, וְהַיּוֹם שֶׁעָבַר לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו, עַל-יְדֵי-זֶה רוֹאִין, שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל. רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ בְּוַדַּאי אִי-אֶפְשָׁר לְהָבִין דָּבָר זֶה בִּשְׁלֵמוּת. רַק אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת בְּהַעֲבָרָה בְּעַלְמָא. הַכְּלָל, שֶׁזִּכָּרוֹן שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַזְּמַן, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָנוּ שֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ. (שָׁם ה', י"ג).