א-תרכט

וְהִנֵּה אַחַר פֶּסַח, כְּשֶׁנָּסַע בַּחֲזָרָה עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבֵיתוֹ, הָיָה אָז רַבֵּנוּ אֵצֶל הָרַב רַבִּי גְּדַלְיָה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִתְפַּלְּלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ בְּקוֹל רָם וּבִפְרָט מוֹהַרְנַ"תְּ. שָׁאַל רַבִּי גְּדַלְיָה אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "הֲלֹא כְּשֶׁנִּכְנָסִין לַמֶּלֶךְ נִכְנָסִין בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וּמַדּוּעַ מַרְעִישִׁים הֵם כָּל-כָּךְ בִּתְפִלָּתָם"? הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "אִיךְ הַאלְט פוּן אַמָאלְדִיגֶע חֲסִידִים, וָואס זֵיי זֶענֶען אַרַיין גֶעשְׁפְּרוּנְגֶען מִיט דֶעם פַאר שְׁמָאלְצִינֶעם אַרְבְּל אִין הֵיכַל הַמֶּלֶךְ". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף י"ד).