א-תרלב

בִּימֵי הַקַּיִץ הַנַּ"ל, כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי-בֵּיתוֹ אֹמֶץ לְבָבוֹ וְכוּ', וְאֵיךְ שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּאֱמֶת לַשָּׁמַיִם הִתְחִיל אָבִיו לְהִתְפַּיֵּס עִמּוֹ קְצָת, וְעִם כָּל זֹאת גֵּרָה עָלָיו אֶת בְּנֵי-בֵּיתוֹ, וְהָיְתָה אָז רְגִילָה אִשְׁתּוֹ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ אֶת גִּיסוֹ כְּדֵי לְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל גַּם לַעֲסֹק בְּמִסְחָר בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי בְּבֵיתוֹ לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי לְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאכַל אֲכִילָתוֹ, רָץ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לְלִמּוּדוֹ, וּמִשּׁוּם-כָּךְ הָלַךְ גִּיסוֹ אֵלָיו לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְדִבֵּר עִמּוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מַה יִּהְיֶה אוֹדוֹת פַּרְנָסָה"? וַיַּעַן לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "דִי בִּיסְט טַאקֵי גִּירֶעכְט נָאר וָואס זָאהל אִיךְ פָארְט טָאהְן מֶען וֶועט דָּאךְ אָבֶּער פָארְט מוּזְן לִיגְן מִיט דִּי פִיס צוּ דֶער טִיר", וְאַחַר-כָּךְ לְאַחַר זְמַן הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁחָלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ שֶׁל גִּיסוֹ הַנַּ"ל, וְהָלַךְ גִּיסוֹ אֶל אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ וּבָכָה, וְאָמַר בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהוּא מוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל חַיֵּי בְּנוֹ, וְנִתְקַיֵּם כֵּן, כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִיל בְּנוֹ לְהִתְרַפֵּא, וְהוּא בְּעַצְמוֹ נֶחֱלָה וָמֵת, וְכָתַב אִגֶּרֶת לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּבִקֵּשׁ בּוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּרְאֶה לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנוֹ הַיָּתוֹם, וְהִזְכִּיר בַּמִּכְתָּב אֶת דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁאָמַר לוֹ: "הֲלֹא מֻכְרָחִים לָמוּת" וְאָמַר: "אַיי טוּט מִיר בַּאנְק, אַיי זֶענְט אִיר גִּירֶעכְט אוּן הָאט גּוּט צוּ גִּיטְרָאפְן אַז מְ'וֶועט אַמָאל לִיגְן מִיט דִּי פִיס צוּ דֶער טִיר..." וְאָמַר: "אוֹי בִּין אִיךְ דִּיךְ מְקַנֵּא", וְאַחַר-כָּךְ הִתְפַּשְּׁרוּ עִם מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיִּסַּע לְבַארְדִיטְשׁוֹב רַק לִקְנוֹת סְחוֹרָה אֲבָל שְׁאָר הַטְּרָדוֹת לֹא יִהְיוּ עָלָיו כְּלָל, וְעָשָׂה כֵן וְכוּ', וְכַמּוּבָא בַּאֲרִיכוּת בַּסֵּפֶר "כּוֹכְבֵי אוֹר", בַּחֵלֶק "אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ"ן". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ט"ז).