א-תרמ

בִּבְרֶסְלֶב הָיָה אִישׁ אֶחָד מְשֻׁגָּע וְדַרְכּוֹ הָיָה לִצְעֹק: "מַיין זֵיידֶע הָאט גִּיהַאט טוֹיזְנְט רֶענְדְלַאךְ" וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁיָּשַׁב מוֹהַרְנַ"תְּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בָּא הַמְשֻׁגָּע הַנַּ"ל, וְהִתְחִיל לִצְעֹק כְּדַרְכּוֹ הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַשֻּׁלְחָן, וְאָז הִתְחִיל לְדַבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ מֵהַמִּדְרָשׁ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ אוֹצַר מְשֻׁגָּעִים, וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵחֲמַת הָעֲבֵרוֹת שֶׁלּוֹ הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, וְכוּ' וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ מְאֹד, לְבַסּוֹף כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר: "אַז פוּן אַ מְשֻׁגִּינֶעם קָאן וֶוערְן אַזַא שְׁמוּעֶס דַּארְף מֶען מְשֻׁגָּעִים אוֹיךְ". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סי"ד).