א-תרנח

אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהַרְנַ"תְּ, אִם עָדִיף לְהִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. עָנָה מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: "בִּמְהִירוּת יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה זָרָה אַחַת אוּלָם כְּשֶׁתִּתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת, עַל כָּל פָּנִים יִהְיוּ לְךָ בֵּינֵיהֶם גַּם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת..." (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סכ"ה; אמנם עיין בעלים לתרופה מכתב תל"ג).