א-תרסב

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל: הֵיכָן שֶׁמִּתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רָאוּי לִסַּע אֶת כָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם לִתְחֹב אֶת רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם, וְדִבֵּר אָז לְעִנְיַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּשֶׁנֶּאֱסָפִין כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, כַּמָּה גָּדוֹל עֶרְכָּה. (ביאהל"ק הישן; נכפל להלן בח"ה סעיף צ"ו).