א-תרסד

מוֹהַרְנַ"תְּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל אָמַר שֶׁמַּה שֶּׁזָּכָה לֵידַע מֵרַבֵּנוּ זַ"ל יוֹתֵר מִשְּׁאָר תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה רַק מֵהַלֵּילֵי שַׁבָּתוֹת שֶׁבַּחוֹרֶף (שֶׁהִתְנוֹצְצוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַיִּרְאָה שֶׁהָיוּ עַל פְּנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת הָיָה אֵין לְשַׁעֵר כְּלַל כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן וּמִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ אָז הָיָה נוֹפֵל יִרְאָה וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה מְאֹד עַל פָּנָיו עַד שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מוּכְרָח אָז לִהְיוֹת בְּמַסְוֶה עַל פָּנָיו וְהָיָה אוֹמֵר אָז תּוֹרָה בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה) וְכָל הַתַּלְמִידִים זַ"ל אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם הִתְנוֹצְצוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ הוֹלְכִים אַחַר כַּךְ לִישֹׁן וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מֵחֲמַת בּוֹעֲרוּת לִבּוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִישֹׁן, וְהָיָה יוֹצֵא חוּץ לְהָעִיר בְּרַסְלֶב תַּחַת הָהָר אֵצֶל הַנָּהָר בִּיק, וְהָיָה צוֹעֵק כָּל הַלַּיְלָה (בְּנִגּוּן הַמְּעוֹרֵר הַלֵּב): "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַז דָּא בְּרֶענְט אַ פַייעֶר אַזַא פַייעֶר פַייעֶר אַרַיין דָּאס פַייעֶר מִיר אִין הַארְץ אַרַין", "כַּאן בּוֹעֵר אֵשׁ כָּזוּ הַבְעֶר נָא אֵשׁ זוּ בְּלִבִּי". וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וּבִפְרַט נִשְׁמַת הָיָה אוֹמֵר בְּנִגּוּן הַמְּעוֹרֵר הַלֵּב מְאֹד הַיָּדוּעַ לְאַנְשֵׁ"שְׁ, וּמִזֶּה הָיָה מוֹלִיד הַמּוֹחִין שֶׁלּוֹ, וְזָכָה לְמַה שֶׁזָּכָה, אַשְׁרֵי לוֹ. (שם).