א-תרחצ

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהְמְ'ל פֶּעטֶערְבּוּרְגֶּער לִפְנֵי יְדִידוֹ, הָרַב אַהֲרֹן לִיפָּאוֶועצְקִי ע"ה, אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּסוֹף יָמָיו בְּתֹקֶף חֻלְשָׁתוֹ בְּאוּמַאן הָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָל יוֹם לִנְסֹעַ חוּץ לָעִיר כְּדֵי לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, וְאַנַ"שׁ הִמְצִיאוּ לוֹ לָזֶה עֲגָלָה רְתוּמָה. פַּעַם לֹא הָיָה לָהֶם עֲגָלָה רְתוּמָה, וְהִמְצִיאוּ לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וַאֲנִי שֶׁהָיִיתִי סוֹחֵר וּמְלֻמָּד בְּכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, רָאִיתִי, שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס בְּלִי שׁוּם פַּחַד כְּמוֹ רַכָּב מֻבְחָר וּמְלֻמָּד. וַאֲנִי הָיִיתִי מִן הַמַּקְדִּימִים וּזְרִיזִים לָרוּץ אַחֲרָיו בִּכְדֵי לִהְיוֹת מִן הָרִאשׁוֹנִים אֶצְלוֹ, פִּתְאוֹם שָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "וֶוער לוֹיפְט דָּאס מִיר נָאךְ אַזוֹי אַסְטִיג"? וְאָמַרְתִּי, אֲנִי וְאָמַר לִי בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ בִּין אַזוֹי שֶׁאף אַז אִיךְ הָאבּ שׁוֹין אָנְגֶעוָוארְן דָּאס קוֹל, אִיךְ הָאבּ שׁוֹין גָּאר קֵיין קוֹל נִיט אוּן אַז מֶען וֶוערְט אָהן דָּאס קוֹל הֶעלְפְט שׁוֹין נִיט אֲפִלּוּ קֵיין זְכוּת אָבוֹת, אַז דּוּא וֶועסְט זַיין אַ הֶערְלִיכֶער יוּד וֶועסְטוּ דָּאס פַארְשְׁטֵיין". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ו).