א-תשה

פַּעַם אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאֶחָד: "אַז דּוּא וֶועסְט זִיצְן מִיט אֵיין אִשָּׁה, אוּן דּוּא וֶועסְט מִיר זָאגְן אַז דּוּא בִּיסְט אֵיין עֶהרְלִיכֶער יוּד וֶועל אִיךְ דִּיר גְלוֹיבְּן, אָבֶּער נִיט זִיצְן מִיט אֵיין אִשָּׁה אוּן דּוּא וֶועסְט מִיר זָאגְן דּוּא בִּיסְט אֵיין עֶהְרְלִיכֶער יוּד, וֶועל אִיךְ דִּיר נִיט גְּלוֹיבְּן" וְכֵן נֶכְדּוֹ, הָרַב מִיכַלֵי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִטּוּלְטְשִׁין, אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה: "דּוּא בִּיסְט דָּאךְ נִישְׁט קֵיין גּוּטֶער" כִּי הַתּוֹרָה אָמְרָה: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם עמ': תצ"ח-תצ"ט).