א-תשי

פַּעַם הִתְאוֹנֵן אֶחָד לִפְנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאֵין לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לַאֲרוּסָתוֹ, וְנִחֵם אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: "גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לְכַלָּתוֹ, בְּעֵת שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיו..." אָמַר לוֹ: "מַה עִנְיַן יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּשְׁבִילִי? שֶׁאצְלוֹ הָיָה הַכֹּל רָזִין עִלָּאִין", אָמַר לוֹ: "גַּם עַכְשָׁיו יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין". נִרְאָה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּעֵת סִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁזֶּה מַה דְּאִיתָא בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה וּתְנוּעַת הַצַּדִּיק אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין, וּבִפְרָט אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַעֲשָׂו וּבְהַנְהָגוֹתָיו בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל פְּרָט בְּכָל רֶגַע, וְהַהֶפְרֵשׁ בָּזֶה הוּא, שֶׁכָּל צַדִּיק לְפִי הַשָּׂגָתוֹ יוֹדֵעַ, מַה הֵם הָרָזִין, וְאָנוּ הַפְּשׁוּטִים אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם עמ' תק"ב).