א-סז

עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּחַיָּיו, כִּי אַחַר-כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְהִתְקָרֵב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (שָׁם ה', כ"ד).