א-תשלד

פַּעַם-אַחַת סִפֵּר בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁאָמַר עַל עִנְיַן הָאֱמוּנָה בַּצַּדִּיקִים, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁטּוֹעִים בַּחֲסִידִים שֶׁלָהֶם שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָם לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְאֵינוֹ כֵן הָאֱמֶת; אוֹ לְהֵיפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ חֲסִידִים שֶׁטּוֹעִים בַּצַּדִּיק הָרַבִּי שֶׁלָּהֶם, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא צַדִּיק אֵינוֹ בְּמַדְרֵיגָה גְבוֹהָה כָּל-כַּךְ כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתוֹ הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּית וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כּוֹזֶבֶת. (שָׁם ב).