א-ח

שִׁבַּח רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ אֶת הַמְּלִיצָה מְאֹד, וְאָמַר, שֶׁהַמְּלִיצָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, וְגַם לְמַעְלָה יְכוֹלִין לִפְעֹל לְעוֹרֵר רַחֲמִים וִישׁוּעָה גְּדוֹלָה עַל-יְדֵי הַמְּלִיצָה, כִּי אָמַר, שֶׁגַּם הַמְלַמֵּד זְכוּת לְמַעְלָה נִקְרָא עַל שֵׁם זֶה מֵלִיץ עַל שֵׁם הַמְּלִיצָה דַּיְקָא, כִּי זֶה הַזְּכוּת בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מְלַמֵּד עַל אֵיזֶה אָדָם, אִם הָיָה אָמְרוֹ כָּךְ בְּלִי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה לֹא הָיָה פּוֹעֵל כְּלוּם לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלָיו, כִּי הֲלֹא גַּם בִּלְעָדָיו יוֹדְעִין מִזֶּה הַזְּכוּת, אַךְ עִקַּר כֹּחוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד זְכוּת לִפְעֹל יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים הוּא עַל-יְדֵי הַמְּלִיצָה, עַל-יְדֵי שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ הַזְּכוּת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁמְּלַמֵּד בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה, דְּהַיְינוּ: שֶׁמַּצִּיעַ הַדָּבָר יָפֶה בִּטְעָנוֹת נָאוֹת וּנְכוֹנוֹת וּבְדִבּוּרִים יָפִים וּבִמְלִיצָה נָאָה, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְעוֹרֵר לְמַעְלָה רַחֲמִים וִישׁוּעָה, וְכֵן לְמַטָּה רוֹאִים בְּחוּשׁ כֹּחַ הַמְּלִיצָה, כִּי-אִם הָיוּ אוֹמְרִים לְאָדָם סְתָם, שֶׁפְּלוֹנִי מֵת, לֹא יִתְעוֹרֵר כָּל-כָּךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אִם יְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדֶרֶךְ הַמְּלִיצָה לְהַצִּיעַ הַדָּבָר וּלְהַרְחִיבוֹ, כַּמָּה נָאֶה הָיָה אָדָם זֶה וְכַמָּה נָאִים מַעֲשָׂיו וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כְּדֶרֶךְ הַמְּלִיצִים, אָז יֵשׁ כֹּחַ עַל יְדֵי הַמְּלִיצָה לְעוֹרֵר וּלְשַׁבֵּר לֵב הָאָדָם מְאֹד. כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאַחַר-כַּךְ סִיֵּם: "אֲבָל יֵשׁ מֵלִיץ, שֶׁהוּא פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: 'וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִּי'...". (שָׁם אוֹת ז').