ב-י

אָמַר: "זֶה שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל מִמַּה שֶׁאחֲרָיו וְלֹּא מֵהַמֻּנָּח וְהַמֻּגָּשׁ לְפָנָיו, זֶהוּ הַנִּקְרָא "תַּאֲוַת אֲכִילָה". כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לֶאֱכוֹל בִּמְתִינוּת וּבְנַחַת מֵהַמֻּנָּח קָרוֹב וְסָמוּךְ לוֹ.