ב–תקיד

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ, הַתְחָלַת עִנְיַן שְׁתִיַּת יַי"שׁ, הַנָּהוּג אֵצֶל הַחֲסִידִים, הִתְחִיל מִזֶּה שֶׁרָאוּ הַצַּדִּיקִים מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, שֶׁטּוֹב לְהִתְקַבֵּץ יַחַד וּלְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהֻכְרְחוּ מִשּׁוּם כָּךְ לְחַלֵּק מְעַט יַי"שׁ, כְּדֵי לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת, אוּלָם אַחַר-כָּךְ הִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמִּתְקַבְּצִים, וְהַיַּי"ש הִתְרַבָּה, וְנִשְׁאָר מִכָּל הַהִתְקַבְּצוּת רַק עִנְיַן הַשְּׁתִיָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ קָץ וּמָאַס רַבֵּנוּ אֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה, עַד שֶׁאָמַר פַּעַם: "אֵינִי יָכוֹל כְּבָר לִסְבֹּל אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּכֶם"!, "אִיּךְ קֶען שׁוֹין נִישְׁט אוֹיס שְׁטֵיין אַיֶיערֶע פְּרָאזְנִיקֶעס" !. וּמִשּׁוּם כֵּן הִקְפִּיד רַבֵּנוּ, שֶׁאצֶל אַנַ"שׁ יִהְיֶה הַהִתְקַבְּצוּת רַק בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְרַק בִּימֵי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין חִלְּקוּ תֵּה לִקְהַל הַשּׁוֹמְעִים, וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, שֶׁהוּא מִנְהָג טוֹב, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי שִׁכְרוּת.]