ב-קא

פַּעַם כְּשֶׁיָּשְׁבוּ מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי בִּסְעוּדָּה, אָכַל מוֹהַרְנַ"תְּ בָּצֵל, אָמַר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: הֲרֵי אוֹמְרִים מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּצָל בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ חוּץ מִשַּׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּזִּיק! נַעֲנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ! מֵרַבֵּנוּ לֹא שָׁמַעְתִּי עִנְיָן זֶה. נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבֵּנוּ עַל עִנְיַן זֶה. עָנָה לָהֶם רַבֵּנוּ: "וְכִי בְּשַׁבָּת מֻתָּר לֶאֱכוֹל דָּבָר הַמַּזִּיק" ? (וְעַיֵּן בְּשִֹיחוֹת הָרַ"ן סִימָן רסה), "אִיךְ וֵוייס נִישְׁט פוּן רֶעבִּין הָאבּ אִיךְ דָּאס נִישְׁט גִּיהֶערְט שַׁבָּת מֶעג מֶען יָא עֶסִין דָּבָר הַמַּזִּיק".