ב-קה

כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ מִגְּנוּת מִדַּת הַגַּאֲוָה, אָמַר: "גַּם לְמֵת יָכוֹל לִהְיוֹת גַּאֲוָה מֵהַלְוָיָתוֹ הַיָּפָה..." דְּהַיְינוּ: שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מֵת, יִהְיוּ לוֹ עֲדַיִן הִרְהוּרֵי גַּאֲוָה וְכָבוֹד "אַ מֵת קֶען הָאבִּין גַּאֲוָה פוּן אַ שֵׁיינֶע לְוָיָה...". (א"ה: עַיֵּן תּוֹס' סַנְהֶדְרִין מו: ד"ה קְבוּרָה).