ב-קיב

פַּעַם, כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ מִמַּעֲלַת הַהֲלִיכָה לַצַּדִּיק, אָמַר רַבֵּנוּ: "אִלּוּ הָיָה לִי צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם, הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֵלָיו רַגְלִי". וְשָׁאֲלוּהוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: "וּבַחֲזָרָה?" עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "בַּחֲזָרָה הָיִיתִי רָץ"! "וֶוען אִיךְ וָואלְט גִּיהַאט אַזַא רֶעבִּין וִוי אִיר וָואלְט אִיךְ גִּיגַאנְגֶען צוּ אִים צוּ פוּס – צוּרִיק! וָואלְט אִיךְ גִּילָאפִין". [וְהַיְינוּ שֶׁהָיָה רָץ בִּמְהִירוּת לְקַיֵּם וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ].