ב-קכז

כְּשֶׁנָּסַע פַּעַם רַבֵּנוּ סָמוּךְ לַכְּפָר רֶסָאשֶׁע, הִבְחִין נַפָּח אֶחָד, שֶׁהָיָה בֵּית מְלַאכְתּוֹ בְּסוֹף הַכְּפָר, אֵיךְ שֶׁעֲגָלָה יוֹרֶדֶת בִּמְהִירוּת מֵרֹאשׁ הָהָר וְגַלְגַּל אֶחָד מֵאַרְבַּעָת גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה נָפַל, וְהֵבִין שֶׁכָּל נוֹסְעֵי הָעֲגָלָה – חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה, וְהוּא לֹא יָדַע, שֶׁרַבֵּנוּ יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה, וְעָשָֹה מַעֲשֶֹה מְסִירוּת נֶפֶשׁ: הוּא נֶעֱמַד בַּמִּדְרוֹן לְמַטָּה וְהֶעֱמִיד אֶת כְּתֵפוֹ לְמוּל הָעֲגָלָה הַבָּאָה בִּמְהִירוּת וַעֲצָרָהּ, כִּי הָיָה בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל. כְּשֶׁיָּרַד רַבֵּנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהִבְחִין בָּאִישׁ, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לְהַצָּלָתָם, בֵּרְכוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר לוֹ: "שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים!" "לַאנְג לֶעבְּן זָאלְסְטוּ!". וְכֵן הֲוָה, שֶׁחַי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה! הוּא הָיָה דּוֹד אָבִיו שֶׁל רַבִּי שַׁבְּתַי בְּרֶסְלֶעבֶר, וְהָיָה רַבִּי שַׁבְּתַי מְסַפֵּר תָּמִיד סִפּוּר זֶה מִשְּׂמוֹ.