ב-קלה

כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ מֵעִנְיָן זֶה שֶׁאסוּר לוֹ לָאָדָם לַעֲסוֹק וְלִסְחוֹר בִּדְבָרִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד גְּזֵירַת וְחוֹק הַמַּלְכוּת, (וְכַמְבוּאָר גַּם עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת סוֹף אוֹת בִּטָּחוֹן, עַיֵּן שָׁם), פִּירֵשׁ עַל פִּי זֶה אֶת הַפָּסוּק (משלי יט, כא; וב"יהי כבוד" שבתפילת שחרית) "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא-תָקוּם" - דְּהַיְינוּ שֶׁ"עֲצַת ה' " הִיא - שֶׁתָּקוּם וְתַעֲמוֹד בִּמְקוֹמְךָ, וְשֶׁיִּהְיֶה לְךָ בִּטָּחוֹן חָזָק בַּהַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ וְלֹא תַּעֲשֶׂה שׁוּם פְּעוּלָה שֶׁהוּא נֶגֶד הַתּוֹרָה וְנֶגֶד חוֹק הַמַּלְכוּת, כִּי עֵצָה כָּזוּ שֶׁהִיא נוֹגֶדֶת אֶת הַתּוֹרָה וְהַמַּלְכוּת הִיא עֵצָה זְמַנִּית בִּלְבָד. וְזֶהוּ "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמוֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר" (תהלים לג, יא; ושם) - כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְעֵצוֹתֶיהָ יַצְלִיחַ עַל-יָדָהּ תָּמִיד, וְהִפְטִיר אָז רַבֵּנוּ וְאָמַר: "צְרִיכִים לַעֲמוֹד בַּמָּקוֹם, וְלִזְרוֹק אֶת הָעֵינַיִם וְהַלֵּב אֶל הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ". וְלֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם חַס-וְשָׁלוֹם שׁוּם דָּבָר נֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמַּלְכוּת. "מֶען דַּארְף שְׁטֵיין אוֹיף דֶּעם אָרְט אוּן פַאר וַוארְפְן דִּי אוֹיגְן מִיט דֶעם הַארְץ צִיא הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ". (מִכְּתַב יַד אַנַ"שׁ).