ב-קמד

רַבִּי דּוֹב מִלַּאִיזִין הַמְכוּנָה רַבִּי דּוֹב חַיְילִ'יס, הָיָה דַּיָּן בְּלַאדִיזִין, וּכְשֶׁהֶעְתִּיק רַבֵּנוּ אֶת מוֹשָׁבוֹ לִבְרַסְלֶב רָצָה לִהְיוֹת וְלָדוּר סָמוּךְ לְרַבֵּנוּ, עַל כֵּן הֶעְתִּיק גַּם הוּא מוֹשָׁבוֹ מִלַּאדִיזִין לִבְרַסְלֶב, וְעָזַב אֶת מִשְֹרַת הַדַּיָּנוּת הַנַּ"ל. וּלְרוֹב דְּבֵיקוּתוֹ בְּרַבֵּנוּ הָיחָה נִכְנַס אֵלָיו כָּל יוֹם וְאוֹמֵר לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְכוּ' מִכָּל מִינֵי סְפָרִים נְדִירִים, וּבְכָל עֵת שֶׁהָיָה אוֹמֵר חִדּוּשֵׁי תוֹרָה מִסֵּפֶר שֶׁעָשָֹה בַּעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, הָיָה רַבֵּנוּ מַפְטִיר: "זֶה חִבֵּר וְאָמַר בַּעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ", כִּי הָיָה גָּאוֹן גָּדוֹל. פַּעַם אָמַר לְרַבֵּנוּ, שֶׁרָאָה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמּוּבָא שָׁם עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק "לְכוּ וְנַהַרְגֵּנוּ וְכוּ' וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם", וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אִלּוּ הָיָה רְאוּבֵן יוֹדֵעַ שֶׁיִּכָּתֵב בַּתּוֹרָה "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם" הָיָה לוֹקֵחַ אֶת יוֹסֵף עַל כְּתֵפוֹ וּמֵבִיאוֹ אֶל יַעֲקֹב אָבִיו. וּבִאֵר שָׁם בַּסֵּפֶר שֶׁהָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאָמַר: "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו" (כַּמּוּבָא שָׁם בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן), – וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וְכוּ' שָׁמְעוּ רַק רְאוּבֵן אוּלָם הוּא חָשַׁב שֶׁכָּל אֶחָיו שָׁמְעוּ אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁאֵינָם שָֹמִים לִבָּם לְקוֹל הָרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ הִנִּיחָם וְלֹא הִצִּיל אֶת יוֹסֵף מִידֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַמִּדְרָשׁ, שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁרַק הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הָרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ הָיָה לוֹקְחוֹ עַל כְּתֵפוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּכְמַעֲשֶֹה אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבַּגְּמָרָא (תענית כא.) שֶׁחָשַׁב רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁגַּם אִילְפָא שָׁמַע אֶת הַבַּת-קוֹל וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר רַבֵּנוּ עַל פֵּירוּשׁ זֶה שֶׁפֵּירוּשׁ זֶה נֶאֱמַר מִבַּעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ "דָּאס הָאט גִּימַאכְט אַ בַּעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ". (וע"ע בספר "פנים-יפות" לבעל ההפלאה זצ"ל בפר' וישב).