ב-קנט

פַּעַם כְּשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ מֵעִנְיָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַכְנִיס כָּל הַכֹּחוֹת בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הָיָה שָׁם בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֶכְדוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִטִּירְהָוִויצֶע, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְחָשַׁב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, "מַה כְּבָר אוּכַל לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר כְּדֵי לְהַכְנִיס עוֹד כֹּחַ בִּתְפִלָּתִי אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִשְׁתַּדֵּל אֲנִי לְהַכְנִיס אֶת כָּל כֹּחוֹתַי בַּתְּפִלָּה"? כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל כְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּאֲרִיכוּת מוּפְלֶגֶת, וּבְאֶמְצַע שֶׁיָּשַׁב וְחָשַׁב מַחֲשָׁבָה זוּ הִמְשִׁיךְ רַבֵּנוּ בְּדִבּוּרָיו וְאָמַר: "לֹא לְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲשׁוֹב שֶׁמִתְפַּלְּלִים". "נִישְׁט דַּאוְונֶען אוּן מֵיינֶען אַז מִ'דַּאוְונְט". כְּשֶׁגָּמַר רַבֵּנוּ אֶת דִּבּוּרָיו וְעָמַד לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, כִּבֵּד רַבֵּנוּ אֶת רַבִּי גֵּרְשׁוֹן שֶׁיִּכָּנֵס לְפָנָיו, וְהֶעֱמִידוֹ רַבֵּנוּ לְיַד מְקוֹמוֹ, וְסִפֵּר אַחַר כַּךְ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן שֶׁהִרְגִּישׁ אָז כָּזֶה חַיּוּת וּדְבֵקוּת בִּתְפִלָּתוֹ, עַד שֶׁהֵבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי כְּלַל וּכְלַל.