ב-יט

סִפֵּר רַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁבַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל "אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין", הִתְלַהֵב בִּדְבֵקוּת נוֹרָאָה כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁקָּשַׁר אֶת רֹאשׁוֹ בְּמִטְפַּחַת, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁמֵּרֹב הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיָּקְדָה בְּתוֹכוֹ, יִפָּגַע מוֹחוֹ, חַס וְשָׁלוֹם.