ב-ב

רַבֵּנוּ אָמַר: בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל צְרָכָיו, יִתֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ תּוֹדָה עַל כָּל חֲסָדָיו שֶׁגָּמַל עִמּוֹ וְאַחַר כַּךְ יַתְחִיל לְבַקֵּשׁ עַל צְרָכָיו, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְבּוֹדֵד וּמְבַקֵּשׁ רַק עַל צְרָכָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו, אוֹמֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "וְכִי אֵין לְךָ כְּלוּם עַל מַה לְהוֹדוֹת לִי", "הָאסְט מִיר גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ דַּאנְקֶען".