ב-קצה

פַּעַם, כְּשֶׁדִּבֵּר רַבִּי יְחִיאֵל צְבִי אֲחִי רַבֵּנוּ, עִם רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ שֶׁמִּשּׁוּם אֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא, לֹא אָמַר בְּאוֹתוֹ יוֹם פֶּרֶק: "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית. נַעֲנָה לוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר: "וְכִי אֵיךְ בָּא זֹאת לְנֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁלֹּא יֹאמַר 'אֵיזֶהוּ'"? "וִוי קוּמְט דָּאס אַ אֵינִיקְל פוּן בַּעַל-שֵׁם-טוֹב זָאל נִישְׁט זָאגְן אֵיזֶהוּ"?: