ב-רה

וּכְמוֹ-כֵן מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם בָּא אֶל רַבֵּנוּ יְדִידוֹ מִנְעוּרָיו שֶׁלָּמַד יַחַד עִמּוֹ בְּקַטְנוּתוֹ, וְלִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס חָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנֵס לְרַבֵּנוּ וְיִתֵּן לוֹ אֶת יָדוֹ, יִלְחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּחָזְקָה (שֶׁלֹּא כַּנָּהוּג), כְּאוֹמֵר: הַרֵי שְׁנֵינוּ לָמַדְנוּ יַחְדָיו בַּחֶדֶר, וּמַכִּירוֹ אֲנִי עוֹד מִנֹּעַר, [וּמַה זֹּאת שֶׁעַתָּה נֶהְפַּךְ רַבֵּנוּ לְרַבִּי מְפוּרְסָם], כְּשֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ, עָמַד אָז רַבֵּנוּ עִם פָּנָיו אֶל הַקִּיר; פָּנָה אֵלָיו רַבֵּנוּ בְּצַחוּת וְאָמַר, בְּלִי שֶׁיִּרְאֶה מִי הַנִּכְנַס: "קַח אֶת יָדִי, אוּלָם אַל תִּלְחָצֵנִי" ! - "נַא! אָבֶּער קְוֶועטְשׁ מִיךְ נִישְׁט" ! , וְנִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, וְנָפַל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ.