ב-ריא

פַּעַם בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ בְּלָאדִיזִין, אַחַר שֶׁכְּבָר נִתְיַשֵּׁב בִּבְרֶסְלֶב, הָלַךְ בְּלֵיל שַׁבָּת-קֹדֶשׁ לְשִׂמְחַת שְׁלוֹם-זָכָר, שֶׁהָיָה אֵצֶל אֶחָד מֵאַנַ"שׁ. בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר שֶׁבָּאוּ לְבָרֵךְ אֶת בַּעַל-הַשִּׂמְחָה, בָּא עִמָּהֶם גַּם חַזַּן-הָעִיר, בְּיָשְׁבָם כָּךְ בַּשֻּׁלְחָן, בִּקֵּשׁ בַּעַל הַשִּׂמְחָה מֵהַחַזָּן, שֶׁיָּשִׁיר אֵיזֶה זֶמֶר לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ מִתְנַגֵּד לְרַבֵּנוּ עָנָה וְאָמַר, שֶׁאֵין לוֹ קוֹל נָאֶה כָּעֵת לָשִׁיר. עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "אֲנִי כְּבָר אֶתֵּן לוֹ קוֹל שֶׁלֹּא יַפְסִיק". "אִיךְ וֶועל אִים שׁוֹין גֶּעבְּן אַ קוֹל דְּלֹא פָּסַק". בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת בְּרִית-הַמִּילָה, לֹא בָּא הַחַזָּן לִסְעֻדַּת הַבְּרִית, וְהָלְכוּ בְּנֵי הַשִּׂמְחָה לְחַפְּשׂוֹ בְּבֵיתוֹ, וְאָמְרוּ לָהֶם בְּנֵי-בֵּיתוֹ שֶׁל הַחַזָּן, שֶׁאינָם יוֹדְעִים הֵיכָן הוּא, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הָלַךְ מִבֵּיתוֹ, וְאָמַר, שֶׁהוֹלֵךְ הוּא לַבְּרִית מִילָה, וְהָלְכוּ לְחַפְּשׂוֹ וּמְצָאוּהוּ עוֹבֵר עֲבֵרָה רַחְמָנָא לִצְלָן, וְנִתְקַיֵּם דְּבַר רַבֵּנוּ, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא כְּבָר יִתֵּן לוֹ קוֹל דְּלֹא פָּסַק...