ב-רכה

רַבִּי יְחִיאֵל צְבִי אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ נִקְרָא עַל שֵׁם רַבִּי יְחִיאֵל סָבוֹ, הַיְינוּ אֲבִי אִמּוֹ פֵיְיגָא וּבַעֲלָה שֶׁל אָדִיל שֶׁהָיָה מְכוּנָה בְּשֵׁם הַ"דַּיְיטְשְׁל" "הַגֶּרְמַנִּי", כִּי מוֹצָאוֹ הָיָה מִגֶּרְמַנְיָה. וְהָיָה לְרַבֵּנוּ עוֹד אָח בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל וּפָנָיו הָיוּ דּוֹמִים לִפְנֵי מֵת עַד שֶׁכִּנּוּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל "מֵת", וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּקַטְנוּתוֹ, שֶׁנֶּחְלָה מְאֹד עַד סָמוּךְ לְמִיתָה מַמָּשׁ, וְרָצָה עִמּוֹ אִמּוֹ פֵיְיגָא לְקֶבֶר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בִּצְעָקוֹת וּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת, וְהִנִּיחָה אֶת הַתִּנּוֹק עַל הַצִּיּוּן וְהָלְכָה מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁחָזְרָה פָּגְשָׁה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בָּרִיא וּבוֹכֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן אִמּוֹ. אַחַר כַּךְ בָּא אֵלֶיהָ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בַּחֲלוֹם וְאָמַר לָהּ: אִלּוּ בָּאת אֵלַי שֶׁלֹּא בִּצְעָקוֹת הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ נְשָׁמָה טוֹבָה, אוּלָם מֵחֲמַת שֶׁעָשִׂית צְעָקוֹת נוֹרָאוֹת לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי אֵיזֶה נְשָׁמָה הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ וְנָתַתִּי לוֹ נְשָׁמָה שֶׁל נִפְטָר. "הָאסְט גִּימַאכְט גִּיוַואלְדְן הָאבּ אִיךְ נִישְׁט גִּיקוּקְט וָואס פַאר אַ נְשָׁמָה אִיךְ גִּיבּ אִיהְם". הַסְּבָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל הַזֶּה, הָיָה הַבְּכוֹר, וּמִשּׁוּם כַּךְ נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וְרַבֵּנוּ נִקְרָא בִּשְׁמוֹ עַל שֵׁם סָבוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶנְקֶע זֵכֶר-צַדִּיק-לִבְרָכָה.