ב-רכט

פַּעַם שָׁאַל רַבִּי נַפְתָּלִי אֶת רַבֵּנוּ עַל דְּבַר הַכָּתוּב (דניאל ב, כא): "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין", אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן חָכְמָה רַק לַחֲכָמִים, מַה יַּעֲשׂוּ אֵלּוּ שֶׁאינָם חֲכָמִים? עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: כְּתִיב (תהלים קד, כד) "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", אִם-כֵּן לְכֻלָּם יֵשׁ בְּחִינַת חָכְמָה, שֶׁעָלֶיהָ מוֹסִיף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרַחֲמָיו עוֹד וְעוֹד חָכְמָה. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ"ן סְעִיף נא.